אחרי שעזבתי את הקיבוץ, למדתי בישיבת אור שמח בירושלים במחלקה של דוברי אנגלית.
זה היה לפני פסח והרב שאל אותנו "מה הייתם שמים בבית שלכם בחרוסת?
"אנחהו היינו שמים תפוחים.
"אנחנו תמרים.
"אגוזים.
אני אמרתי "אנחנו היינו שמים מלט.
"מה?" הרב שאל אותי.
"כן – החרוסת היא זכר לטיט, אז המנהג אצלנו היה לשים מלט. דיטרויט היא עיר תעשייתית.
"מלט?
"כן. הבעיה היחידה הייתה שצריך לאכול אותו בזריזות, כי זה מתקשה מאוד מהר."