כאשר הייתי במשמרת במילואים, שמתי לב לנמלים הולכים בשיירה ועובדים בסחיבת חומרי בניין לקן שלהם. עם עין אחת פקוחה על הגזרה, ועין שנייה על השיירה, ראיתי איך הם יוצאים עם ידיים רקות מהקן, הולכים בשורה עד מקום מסוים, ואז חוזרים עם חתיכות עלים, מקלות, גרגרים, וכו'.
חלק מהנמלים סחבו, חלק חזרו עם ידיים רקות, אבל כולם היו בתנועה. ראיתי נמלה אחת שהיית חצי הגודל של הנמלים הבינוניות, שסחב מקל פי ארבע אורך של הגוף שלה וגם פי ארבע משקל. היה ניכר שלא היה לה קל לסחוב, ולא ברור למה בחרה דווקא במקל הזה, אבל עם מאמץ המשיך לסחוב את המקל.
כאילו שזה לא היה מספיק קשה, בנתיב ההלוך היו לא מעט נמלים בחזקת "נהגים לא זהירים" שהתנגשו חזיתית עם הנמלה הסוחבת. היא עצרה לרגע, התאוששה, והמשיכה לסחוב. היו נמלים אחרות שהחליטו ללכת בדרך הלוך דווקא מעל המקל, והנמלה עצרה עד שעברו, ואז המשיכה לסחוב.
כאשר הנמלים האחרות סחבו מסע יותר קל, הנמלה הזאת בעקשנות ובהתמדה המשיכה לסחוב את התרומה שלה לבניין הבית.
אם יש אולימפיאדה לנמלים, ואם יש תחרות "סחיבת חפץ כבד יחסי למשקל גוף" אני בטוח שהיא הייתה זוכה במדליית זהב.