בקהילה אחת היה חזן קבוע בימים הנוראים. לחזן היה קול ערב, אבל הוא לא היה מקפיד לבטא את המילים בצורה נכונה במקומות מסוימים בתפילה. כל שנה הוא היה חוזר על אותן טעויות עד שהציבור התרגל וקיבל את השיבושים כחלק מנוסח התפילה שלהם.
שנה אחת החזן הקבוע היה חולה והגבאים חיפשו ומצאו חזן מחליף. החזן המחליף היה מאד מקפיד להגיד את המילים בדיוק כמו שכתוב במחזור התפילה.
כאשר החזן המחליף התחיל את תפילתו והגיע לטעות המסורתית הראשונה, הקהל הרגישו שמשהוא לא תקין. הוא המשיך והגיע לטעות המסורתית השנייה, ואנשים הסתכלו אחד על השני. כאשר הוא המשיך "לטעות" כביכול, הציבור הבין שבגלל שהחזן הקבוע היה חולה, מצאו חזן שאינו מכיר את נוסח התפילה, ויצטרכו להשלים עם זה.
אחר הצהרים הגבאים ישבו ודנו מה לעשות לגבי יום השני של ראש השנה. מצד אחד, היה ברור לכולם שהחזן המחליף אינו בקיא בנוסח התפילה. מצד השני, לא היה להם חזן אחר. אחד הגבאים אמר " אני עקבתי אחרי התפילה שלו ושמתי לב שהוא אמר את המילים בדיוק כמו שכתוב במחזור. יכול להיות שהחזן הקבוע היה טועה כל השנים והתרגלנו לזה. אני מציע לתת לו להתפלל גם מחר, ואתם תעקבו ותראו אם זה לא נכון מה שאני אומר. וכן עשו.
ביום השני הגבאים ראו שבאמת החזן הקבוע היה טועה כל השנים, והם התרגלו לשיבושים שלו כאילו זה נוסח התפילה האמיתי.
יהי רצון שהוא יעמיד לנו שליח ציבור אשר יגיד את הדברים כפי שהם כתובים באמת.