זוטות 92

הצבא צועד על קיבתו = צבא קיבה

צרחות בציבור = פרסומא כריזה

יש משרד הפנים

ויש משרד על הפנים

יש גשמי ברכה

ויש גשמי בריכה

צריכה להיות שבת מנוחה

ולא שבת מתוחה

הודעה בחדשות:

"כל מוסדות החינוך יהיו סגורים היום לכבוד חג הסופות"

איזה מציאה אתה מציעה?

שבת, טוב שבאת

השוואת מחירי מלונות בקיץ = חשבון נופש

לא הבנתי מה שאמרת.

או שאתה מדבר מהר,

או שאני שומע לאט

ציפי + ציפי = שתי ציפיות

חופשה בחוף הים = מועד החול

"קניתי ממך חציל אורגני אבל הוא לא טוב.

"מה הבעיה?

"אני לא מצליח לנגן עליו שום דבר."

חמוּר גזל שינה כי הוא גזל שלא יכולים להחזירו

צה"ל הציע לי תפקיד בחי"ר

ילד: "אפשר לאכול חתיכת עוגה לפני ארוחת ערב?

אבא: "למה לא.

אימא: "למה? לא!"

הקצעת קו אשראי – הזכות להיות בחובה

הכסף לא יכול לקנות אושר

העוני לא יכול לקנות כלום

יש שר השיכון והבינוי

ויש שר הניוון והפינוי

"לא תערוץ מפניהם" (דברים ז, 21)

לא להאמין לשידורי ערוצים שלהם

הפחד של שליח הציבור בימים הנוראים – להיות במצב של חוסר קול

"אתה שימנת את בנשק שלך?

"בטח. אתה לא רואה איך הוא השמין?"

ילדה: "מה החבילות האלו בשדה?

אבא: "זה קש. את יודעת לְמה משתמשים בקש?

ילדה:"כן. שותים."

יש משטרה

ויש משטר רע

יש השתלמות שהיא השתוממות

מידה רעה – להגיד שטות בוודאות

שירת החומריות : "אחת שאלתי מאת ה', אוטו אבקש"

אני לא יכול להגיד שֶמַה שאני חושב הוא צודק, אבל אני יכול להגיד בוודאות שזה מה שאני חושב

יש אויבי השלום

ויש "אוי ויי", "השלום"

"והנה עלֶה זית טרף בפיה" (בראשית ח, 11)

לרמוז שיש עלה זית בפה שהוא טירוף

כתוב "ונתתי שלום בארץ" ולא כתוב "ונתתי את הארץ תמורת 'שלום' "

הבטן מקרקרת מרעב = הוראת קיבה

יש ממשלת מיעוט

ויש ממשלת סיוט

יש חינוך לניקיון

ויש חינוך ללכלוך